התכנית לרדת בגדול נשמעת לכם מפתה?

לרדת בגדול נשמע לכם מפתה?  עד כמה באמת אפקטיבי לרזות מהר?

בין אם צפיתם בתכנית "לרדת בגדול" בהתלהבות ובין אם אתם מוצאים אותה פוגענית ופולשנית, אתם מוכרחים להודות, שהתכנית, אשר שודרה בפריים טיים בטלוויזיה הייתה אפקטיבית בהצגת חשיבות הבריאות והכושר למאות אלפי הצופים.

כך זה עבד: תכנית הטלוויזיה המפורסמת לקחה אנשים הנעים בין השמנה להשמנה חולנית ונתנה להם הזדמנות חד פעמית להיכנס לכושר, לרדת הרבה מאוד במשקל במהירות ולהרוויח קצת כסף. מתחרים, שירדו פחות קילוגרמים בשבוע מאשר חבריהם, מועמדים להדחה. המטרה של המתחרים, חוץ מאשר לשנות בצורה דרסטית את אורח החיים ולרדת במשקל, היא, בין היתר, להיות בין שחקנים אחרים ולנסות להגיע לגמר ולזכות בפרס הכספי. מי שזוכה, בסופו של דבר, בפרס הגדול הוא המתחרה שירד הכי הרבה במשקל מבין שלושת הפיינליסטים.

 

לרוב, אנשי מקצוע העובדים בתחום הכושר פחות אוהבים את התכנית, בעיקר בעקבות תכנית אימונים לקויה ואף אימון יתר מוגזם. לאנשי מקצוע רבים בתחום הכושר הגופני, שצפו בתכנית לרדת בגדול, זכורות בעיקר הסצנות של האימונים: ספרינטים על אופני ספינינג, קפיצות פליאומטריות, או ריצה בחדר כושר עם מאמן על הגב. זאת ועוד, גורם לנו המאמנים לדאוג מכך שהמתאמנים, שעד היום התעסקו בעיקר בלשבת על התחת ולאכול, יבצעו אימוני כושר בעצימות גבוהה מדי וללא סרגל מאמצים מתאים.

מאמץ יתר

תוודאו שאתם יודעים את מטרות האימון שלכם

כאשר אנו רואים את התרגילים שהמשתתפים צריכים לבצע, אנו שמים לב שאין הרבה דאגה לאיכות הביצוע ומשתתפים אשר בוודאות לא ביצעו, אפילו את הפעילות הגופנית הפשוטה ביותר, במשך שנים רבות, נאלצים כעת לבצע תרגילי כוח מתפרץ ואימונים פליאומטריים לכל הגוף. ניתן להוסיף מהירות לתרגילים מסוימים רק כאשר אנו שולטים בתנועה הבסיסית של התרגיל. רבים מהמשתתפים בתכנית לא אמורים, לפחות לא בשלבים הראשונים שלה, לקפוץ ולבצע אימוני כוח מתפרץ. נראה שאין תכנון הגיוני לתכנית האימונים, המשתתפים נדחפים עד קצה גבל היכולת שלהם ומסתכנים בפציעה ובאימון יתר.

הסיבה שמבצעים את האימונים בצורה כזאת, היא שלכאורה, הצופה בבית יקבל השראה לשנות את אורח החיים שלו ולחיות בריא יותר. כאשר הצופה רואה פרצופים אדומים שמבצעים ספרינטים על ההליכונים ולא הליכה או ריצה בקצב קבוע למשך זמן. כפי שמשתתפים היו מבצעים אילו היו בתכנית אימונים רגילה מכיוון שאנו רואים רק את רגעי ההיי-לייט בשידור עצמו ולא רואים מה קורה בכל שאר הזמן, אין לנו אפשרות לדעת מה באמת הולך שם. לפי מה שטוענים, בתכנית ישנה התקדמות הדרגתית תוך כדי התכנית ומה שאנחנו רואים זה פשוט הרצה קדימה בקצב גבוה. המתחרים לא מתאמנים כמו כל בן אדם רגיל, 3-4 פעמים בשבוע, יש להם משימה אחת ויחידה שהיא לרדת במשקל. כמות האימונים שלהם גדלה בזמן קצר יחסית. כאשר לבסוף הם מגיעים לאימונים של 4-6 שעות ביום, כך שאנחנו לא אמורים להיות מופתעים כלל מההתקדמות המהירה שלהם.

בין אם המשתתפים בתכנית מתאמנים באופן הדרגתי ותחת השגחה ובין שלא, לצופה בבית יש הרגשה שאדם הסובל מהשמנה חולנית יכול להיות מסוגל לקפוץ על ההליכון ולרוץ ספרינט במהירות מרבית, או, לחילופין, לקפוץ על מדרגה גבוהה ולבצע תרגילים פליאומטריים שונים. "לרדת בגדול" מציגה אווירה שאינה קיימת ביום יום. בנוסף, אנו לא מקבלים הצצה לתכנית האימונים עצמה, אלא אוסף ראנדומלי של תרגילים, שמראים לנו באותה תכנית.

תכנון תכנית האימונים יכולה באמת להתקיים מחוץ לזמן המסך, אך התרגילים שתופסים את רוב זמן המסך הם במסגרת האימונים של "ההזדמנות האחרונה". אלו הם אימוני הכושר האחרונים שמבצעים המתמודדים לפני השקילה השבועית. אימון זה הוא באמת ההזדמנות האחרונה של המשתתפים לשרוף כמה שיותר קלוריות ולהימנע מהדחה בשקילה. במהלך הקטעים הללו משתתפים רבים מהתכנית מבצעים תרגילים מסוימים, השמורים בדרך כלל לאתלטים מקצועיים. זו סטירת לחי מצלצלת לכל מאמן כושר אישי המאמין באימון הדרגתי תוך שמירה על מודעות גופנית.

משתתפים מסוימים כן מצליחים לבצע חלק מהתרגילים נכון, אבל, לא תמיד הטכניקה והיציבה שלהם נכונה. בתור מאמני כושר אישיים עלינו לוודא תמיד שהמתאמן מצליח לעשות את התרגילים בטכניקה הנכונה.

אחרי שקטלתי את התכנית לחלוטין הגיע הזמן לדבר על היתרונות של "לרדת בגדול" (אגב יש מספיק כאלה).

היכולת לעמוד במחויבות – הסבירות שכולם רואים אותך בשידור חי בין אם אתה מצליח או מפשל הוא אחד הגורמים למוטיבציה גבוהה ביותר. מפיקי התכנית העמידו את המשתתפים בתכנית בתנאים בהם ממש היה בלתי אפשרי, מבחינת המתמודדים, לפשל ולא לרדת במשקל. ישנם ארבעה סוגים של מחויבות: מחויבות לעצמך, מחויבות לשותף שלך, מחויבות לקבוצה ומחויבות כלפי הציבור.

 

םעילות גופנית בעודף משקל

תחרותיות במיטבה – השינויים הכי דרמטיים ומרשימים בבריאות ובכושר נוצרו בעזרת אלמנט התחרותיות. למה נכנסתי להתאמן בחדר כושר בגיל 15? משתי סיבות:

קודם כל רציתי להיראות טוב יותר. הסיבה העוצמתית יותר היא העובדה שרציתי לרוץ מהר יותר ולהיות חזק יותר מהנערים מסביבי.

ארוע מאורגן, כמו תחרות, מעלה אצל כל בן אדם את הרצון לנצח. בנוסף, זה נותן לאנשים מוטיבציה להגיע למטרות שהם הציבו לעצמם ולתת את המיטב מעצמם, על מנת שמטרות אלו יתגשמו. למרות שראוי לציין שיש גם אלמנט שלילי לדרך בה נמדדים המתמודדים של לרדת בגדול, תחרות בריאה תמיד תבוא לטובתינו.

השראה ותקווה – משתתפי התכנית נותנים השראה. הצופים יכולים לעבור ממצב של: "מה הטעם בכל זה? ניסיתי כבר הכל" למצב של "אם הם עשו זאת, גם אני יכול". לא הייתי ממליץ לאף אחד לנסות את מה שהמתמודדים עוברים בבית, אבל רק לצורך ההשראה ומוטיבציה אפשר להשתמש בדוגמה של המשתתפים בתכנית שעוברים שינוי מדהים. כאשר מישהו צריך לרדת 5 עד 10 ק"ג הוא יכול לשאול את עצמו: אם המשתתף ששקל 160 ק"ג הוריד 50% ממשקלו, אז מה זה 10 ק"ג בשבילי? לראות אנשים שכבר הצליחו במהפך נותן לבן אדם הממוצע השראה ומוטיבציה למהפך שהוא צריך לעבור, בין אם זה מהפך גדול או קטן.

מציאות של עבודה קשה – שלא כמו תכניות אחרות שמבטיחות ירידה במשקל ללא מאמץ, לרדת בגדול מראה איך המשתתפים 'קורעים את התחת'. אימון כושר כאורח חיים יכול להיות כיף, אבל לחשוב שאפשר להגיע לתוצאות בלי מאמץ קשה זה פשוט להיות נאיבי. על מנת לקבל תוצאות ממוצעות יספיק מאמץ ממוצע. לתוצאות מפוצצות ומדהימות יש להתאמץ בהתאם. עם מאמץ ועבודה קשה שינויים מדהימים יכולים להתרחש.

 

לאון קסלר חתימה

(Visited 451 times, 1 visits today)

תגובות

תגובות